היפרדות שליה מתרחשת באחוז אחד בלבד מסך ההריונות, אולם היא עלולה לגרום במקרים חמורים למות העוברים עקב היעדר אספקת דם וחמצן, וזאת בהיקף של 40%-20% מהמקרים. הסיכון לאם הינו נמוך יותר, והוא יכול לנבוע מהדימום, שעלול לגרום במקרים חמורים להפרעה באספקת הדם ואף למוות.
תסמינים, אבחון וטיפול במקרי היפרדות שליה
תסמיני היפרדות השליה כוללים צירים מוקדמים, כאבים בבטן התחתונה, בטן קשה, דימום וגינאלי, פעימות לב לא סדירות של העובר ורחם רך.
ניתן לאבחן את היפרדות השליה בעיקר באמצעות בדיקה רפואית אשר מעלה ממצאים של טונוס מוגבר של הרחם ופעימות לא סדירות של לב. במקרים חמורים ניתן לאבחן זאת גם באמצעות בדיקת אולטרסאונד.
הטיפול הרפואי תלוי בשלב ההריון ובמידת היפרדות השליה. כאשר מדובר בעובר צעיר יחסית, בן פחות מ-36 שבועות, שאינו בשל עדיין לצאת לאוויר העולם, וכאשר מדובר בהיפרדות קלה יחסית, הטיפול יתבצע באמצעות שמירת הריון עד להגעת העובר לבשלות.
במקרים חמורים יותר, כאשר מדובר בשלבים מתקדמים של ההריון ובהיפרדות בדרגה גבוהה יותר, הטיפול ינתן באמצעות זירוז לידה, כאשר במקרים מסויימים גם יבוצע ניתוח קיסרי.
מקרים של רשלנות רפואית באבחון וטיפול
כמו בכל טיפול רפואי, העילות לטענת רשלנות רפואית יכולות לבוא לידי ביטוי בשלל צורות ולכל אורך הטיפול באם ובעובר, החל מאופן אבחון היפרדות השליה ועד לאופן הטיפול בכל מקרה לגופו ולפי מצב ההריון ומצבה הבריאותי של האם.
הרשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון יכולה להתבטא, בין היתר, בהיעדר אבחון בכלל, אבחון מאוחר מדי או אבחון שגוי.
כמו כן, אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהאם הכוללת: גיל, היסטוריה מיילדותית, לדוגמא האם היתה כבר היפרדות שליה בהריון קודם, רקע בריאותי, כגון יתר לחץ דם, טרומבופיליה, ושרירני רחם, שמהווים גורמי סיכון להיפרדות שליה, עישון ושימוש בקוקאין.
אי בדיקת תסמינים או התעלמות מהם, כגון צירים והתכווצויות בתכיפות גבוהה, כאבים חזקים בבטן ובאזור הרחם בפרט, התקשות הבטן, דימום וגינאלי, רחם מוגדל ועוד.
הרשלנות רפואית בכל הקשור למתן הטיפול הנדרש במקרים אלה וביצוע ההליכים הרפואיים יכולה להתרחש עקב אי מתן טיפול מתאים או עקב השהיית הטיפול, אי הפניה לשמירת הריון, או באופן ביצוע זירוז הלידה, אופן ביצוע הניתוח הקיסרי, אי קבלת הסכמה מדעת כדין לניתוח הקיסרי ועוד.
דוגמא לתביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית
במסגרת הליך ע"א 9328-02 לאה מאיר נ' ד"ר דן לאור אשר התנהל בבית המשפט העליון, נדונה תביעת רשלנות רפואית של תובעת אשר הריונה הראשון הסתיים במות עוברה עקב היפרדות השליה.
תיק זה עסק במקרה רגיש במיוחד, מאחר והתובעת הצליחה להיכנס לאותו הריון רק לאחר 3 שנות טיפול בעקרות ממנה סבלה.
כאשר התובעת היתה בשבוע ה-31 להריונה, היא פנתה לחדר מיון יולדות בבית החולים הדסה לאחר שחשה ברע, והתלוננה על נפיחות בידיים ובפנים וכאבים.
יומיים לאחר שחרורה מבית החולים היא פנתה לרופא מרפאת קופת החולים שלה, והתלוננה בפניו על צירים, לחץ דם ונפיחות בכל הגוף.
הרופא ביצע בה ניטור עוברי וניטור רחמי בלבד ואמר לה להמתין לתוצאת בדיקת תרבית השתן שמסרה בבית החולים הדסה. עוד באותו היום התובעת אושפזה שוב בבית החולים, ונאלצה לעבור ניתוח קיסרי עקב מות העובר בשל היפרדות השליה.
בית המשפט העליון קבע שרופא המרפאה התרשל בכך שהוא לא ערך לתובעת את כל הבדיקות שהיו נחוצות לצורך אבחון היפרדות השליה בגופה. בדיקות אלו כוללות, בנוסף לניטור עוברי וניטור רחמי, גם בדיקת אולטרסאונד של ההריון, התייחסות לתלונות התובעת ובדיקת בטנה.
עוד קבע בית המשפט כי לו הרופא לא היה מתרשל כאמור, ניתן היה למנוע את מות העובר, ועל כן על הרופא לפצותה בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לה עקב כך.
מה אפשר לעשות?
צריך להבין ולזכור כי לא בכל מקרה של היפרדות שליה ונזקים אפשריים לעובר ולאם, המדובר על רשלנות רפואית. מצד שני, מקרים כאלה ניתנים לאבחון וטיפול ומן הראוי שאנשי הצוות הרפואי המלווים את ההריון ידעו לזהותם במועד והלהציע את הטיפול הראוי בכל מקרה לגופו.
על מנת לבדוק את המקרה שלך, ניתן וראוי לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מנוסה, במהלכה יבדק התיעוד שבתיק מעקב ההריון ויתקבלו חוות דעת של מומחים בתחום. רק לאחר בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה שלך ניתן יהיה להסיק מסקנות ולהבין האם קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
לעורך הדין עופר סולר ניסיון רב שנים בייצוג תובעים בתביעות פיצויים מורכבות בשל טיפול רשלני בהיפרדות שליה, במקרים קשים שבהם טעויות והתרשלות הובילו למות העובר ולפגיעה פיזית ונפשית עמוקה באם.
ניתן לפנות למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ משפטי אישי - ללא כל התחייבות
רשלנות בהריון
ראשי נזק בתביעה
